קודם כול: האם בכלל צריך להסיר?
רוב הנשים שמחפשות "הסרת איפור קבוע" לא מוטרדות מעצם קיומו של הפיגמנט - הן מוטרדות מהצורה, מהגוון או מהעובדה שהוא דהה לא אחיד. אלה שלוש בעיות שונות מאוד, ולשתיים מהן יש פתרון שלא כרוך בהסרה בכלל.
צורה: אם הגבה שורטטה גבוה מדי, עבה מדי או עם זנב שנופל, לעיתים קרובות אפשר לבנות מחדש קו נכון סביבה ולהסוות את הישן. גוון: פיגמנט שהפך אפרפר, ורדרד או כתמתם ניתן לרוב לנטרל בגוונים מתקנים. דהייה לא אחידה: זה בדיוק מה שטכניקת פודרה יודעת לאחד.
מתי כן צריך הסרה? כשהפיגמנט הישן כהה מאוד, כשהוא הונח עמוק מדי בעור, כשהצורה חורגת בהרבה מהמסגרת הטבעית של הגבה, או כשיש שכבות של כמה טיפולים זו על זו. במקרים כאלה כיסוי רק יוסיף עוד פיגמנט לתוך בלגן קיים.
השיטות שקיימות היום
לייזר (בעיקר Q-Switch או Pico): מפרק את חלקיקי הפיגמנט כדי שהגוף יפנה אותם. יעיל בעיקר על פיגמנט כהה, ודורש בדרך כלל כמה מפגשים במרווחים של שישה עד שמונה שבועות. חשוב לדעת שפיגמנטים בגווני בז' ואדמדם עלולים להשחיר בתגובה ללייזר - טיפול מקדים בכתם קטן הוא חובה, לא המלצה.
הסרה בתמיסה (הסרה מלחית / "סליין"): פתיחת העור באותו אזור והחדרת תמיסה שמושכת את הפיגמנט כלפי מעלה עם הקרום. עדינה יותר לגוונים בהירים, אך דורשת מספר מפגשים והחלמה ארוכה יחסית.
בשתי השיטות: הסרה היא תהליך של חודשים, לא של פגישה אחת, והיא כמעט אף פעם לא מוחקת ב־100%. המטרה הריאלית היא להבהיר מספיק כדי שאפשר יהיה לעבוד מחדש - וזה בדרך כלל מספיק לגמרי.
אני עצמי לא מבצעת הסרות בסטודיו. כשזה מה שצריך, אני אומרת את זה בכנות ומפנה למקום שמתמחה בכך - ואחרי שהאזור התבהיר, אפשר לחזור אליי לבנות גבה חדשה נכון.
מה לעשות בזמן ההמתנה
פיגמנט אסתטי דוהה מעצמו. אם הצורה נסבלת והבעיה היא בעיקר הגוון, לפעמים הדבר הנכון הוא פשוט לחכות שנה - עם הגנה מהשמש, שהיא ממילא הדבר שהכי מאיץ דהייה - ואז להעריך מחדש.
מה שלא כדאי לעשות: קרמים "להסרת קעקועים" מהאינטרנט, פילינגים ביתיים אגרסיביים על האזור או ניסיון לגרד. אלה לא מסירים פיגמנט - הם פוגעים בעור שמעליו, ועור פגוע קולט פיגמנט גרוע יותר בהמשך.
ואם את מתלבטת - בואי לייעוץ. אני אסתכל, אגיד לך מה אני רואה, ואם התשובה היא "אין מה למהר, זה יסתדר בכיסוי" - זו תהיה התשובה.