"לק ג'ל הורס את הציפורניים" - אני שומעת את המשפט הזה כמעט כל שבוע. וברוב המקרים שאני רואה, לא הג'ל עשה את הנזק. ההסרה עשתה.
זה הבדל חשוב, כי אם מבינים אותו, אפשר ליהנות מלק ג'ל בלי לשלם על זה בציפורניים דקות ופגועות.
מה בדיוק קורה כשמקלפים
לוחית הציפורן בנויה משכבות דקות שמודבקות זו לזו. הג'ל נצמד לשכבה העליונה - זה בדיוק התפקיד שלו. כשמקלפים אותו בכוח, הוא לא יורד לבד: הוא לוקח איתו חלק מהשכבה שהוא נדבק אליה.
התוצאה מוכרת. ציפורן דקה, גמישה מדי, שנשברת מכלום, לפעמים עם כתמים לבנבנים על פני השטח. וזה לא נרפא תוך שבוע. ציפורן צומחת לאט, ולוקח חודשים עד שהחלק הפגוע גדל החוצה לגמרי.
ולמה בכלל מקלפים? כי הלק התחיל להתרומם בקצה, וקשה להתאפק. אני מכירה את זה. אבל ברגע שהתחיל להתרומם, זה סימן שהגיע הזמן להסרה מסודרת - לא סימן להתחיל לחטט.
אותו סיפור בדיוק עם מריחה שנמשכת יותר מדי זמן. סט שנשאר על הידיים שבועות אחרי שהיה צריך לרדת מתחיל להתרומם מהצדדים, ואז נכנסת לחות מתחת לשכבה. גם זה נגמר בקילוף.
איך נראית הסרה נכונה
זה משתנה לפי סוג החומר. חלק מהמערכות מוסרות בהשריה - רפידה עם אצטון על הציפורן, עטופה בנייר כסף, כמה דקות של סבלנות עד שהחומר מתרכך. אחרות מוסרות בשיוף עדין ומבוקר במכשיר.
הכלל שמתאים לשתי השיטות אחד: הג'ל צריך לרדת בלי התנגדות. אם צריך לדחוף, לגרד או להפעיל כוח - הוא עוד לא מוכן, ממשיכים עוד קצת. ולא משייפים עד הציפורן עצמה. כשמגיעים לשכבת הבסיס, עוצרים.
וכן, זה לוקח זמן. הסרה מהירה מדי היא בדרך כלל הסרה אגרסיבית מדי.
עוד משהו שכדאי לדעת: מיד אחרי הסרה הציפורן יכולה להיראות קצת עמומה או מעט לבנבנה על פני השטח. זה לא בהכרח נזק. אצל רוב הנשים המראה הזה חולף אחרי יום-יומיים של לחות ושמן. מה שלא חולף מהר זה ציפורן שדוללה בשיוף - ושם באמת מחכים לצמיחה.
למה אני עובדת עם ביו סקאלפצ'ר
בחרתי לעבוד עם ביו סקאלפצ'ר בדיוק בגלל השלב הזה. זו מערכת שההסרה היא חלק מהשיטה שלה ולא מחשבה שנייה - החומר מוסר בצורה מבוקרת, בלי לעבוד על הלוחית עצמה, וברוב המקרים אפשר לעבור מסט לסט בלי להיעלם לחודש כדי "לתת לציפורניים לנשום".
זה גם אומר שהתור אצלי קצת ארוך יותר ממה שנשים רגילות אליו. אני לא ממהרת בשלב ההסרה, וזה מכוון.
מה כן עוזר בין סט לסט
שמן קוטיקולה, באמת יומיומי - זה הדבר הפשוט שהכי משתלם. כפפות כשמנקים בבית, כי חומרי ניקוי מייבשים גם את הלוחית וגם את העור סביבה. ולא לפתוח דברים עם הציפורניים, זו הדרך המהירה ביותר לשבירה בקצה.
ואם הציפורניים שלך במצב פחות טוב אחרי תקופה של קילופים, זה לא אומר שצריך לוותר על לק. זה אומר שכדאי לבוא, שאסתכל, ונחליט יחד אם מתחילים עכשיו או נותנים לצמיחה קצת זמן.
מתי לעצור ולפנות לרופא
אם יש שינוי צבע שלא יורד, עיבוי של הציפורן, כאב, נפיחות או אדמומיות סביב הציפורן - זה לא משהו שפותרים בכיסא הטיפולים. אני לא עובדת על ציפורן עם סימני דלקת או פטרייה, ואני מפנה לרופא. אחרי שהעניין מטופל, אפשר לחזור.
באותו עניין, אם את בהריון או מטופלת בתרופות שמשפיעות על העור והציפורניים, כדאי לשאול את הרופא שלך לפני, ולעדכן אותי כשקובעים.
רוצה לראות מה עומד על הפרק לפני שאת קובעת? הכל מרוכז בעמוד המחירון, ואם יש שאלה - כתבי לי בוואטסאפ ונדבר.
